| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
|
|
|
1 |
2 |
3 |
|
4 |
5 |
6 |
7 |
8 |
9 |
10 |
|
11 |
12 |
13 |
14 |
15 |
16 |
17 |
|
18 |
19 |
20 |
21 |
22 |
23 |
24 |
|
25 |
26 |
27 |
28 |
29 |
30 |
|
יידיש היא לשונה של תרבות ענפה שפנים רבות לה: ספרות עשירה ומיוחדת, פולקלור, עיתונות, תיאטרון, חינוך ומחקר. התוודעות לצורותיה ולתולדותיה היא חוויה אינטלקטואלית מעשירה, העשויה לחדד את הבנת אופייה של תרבותנו הרב-גונית העכשווית, בישראל ובעולם. התכנית מציעה לימודים בכל התחומים של תרבות יידיש: ספרות, בלשנות ופולקלור. קרא עוד אודות למה כדאי ללמוד את זה?
האוניברסיטה העברית נוסדה בירושלים בשנת 1925, ומיד לאחר מכן עלה הרעיון לפתוח בה חוג ליידיש. אלא שרעיון זה היה כרוך ברבים מהמאבקים האידאולוגיים, הפוליטיים והתרבותיים שהעסיקו את הציבור היהודי בתקופה זו. בשנת 1927 נסע ד"ר יהודה לייב מאגנס, נשיא האוניברסיטה העברית, לאמריקה לשם גיוס כסף, וקיבל שם הצעה מאת דוד שפירא, עורכו של העיתון היומי היידי החשוב "דער טאָג", למימונה של קתדרה ליידיש באוניברסיטה. מאגנס הסכים להצעה הנדיבה, אך כשהידיעה הגיעה לארץ התעוררה סערה ציבורית. בין ראשי המדברים נגד הקמת הקתדרה ליידיש היו מנחם אוסישקין, יוסף קלויזנר ודוד ילין. גדוד מגני השפה איים במחאה עממית, והדפיס מודעות אבל שעליהן הסיסמה "הקתדרה לז'רגון - צלם בהיכל העברי". מתנגדי הקתדרה ליידיש נקטו בשלושה טיעונים עיקריים. הראשון שבהם מנהלי, ועיקרו שלד"ר מגנס לא היתה רשות להסכים להקמת הקתדרה ליידיש בלי לקבל את אישור הקורטריון. השני, האקדמי, הוא שאין להקים קתדרה ליידיש לפני שהוקמו באוניברסיטה קתדרות חשובות אחרות במדעי היהדות ובבלשנות. הטיעון השלישי, שהוא בוודאי המרכזי, היה טיעון אידאולוגי-לאומי, והביע את החשש שהקתדרה תשמש "מבצר לז'רגון" בארץ ישראל, ותאיים על הלאומיות העברית. קרא עוד אודות קצת היסטוריה
